מֵאֲחוֹרַי וּמִצְּדָדַי עוֹמְדִים
דִּכְאוֹנוֹת וַאֲסוֹנוֹת
מַזָּלוֹת וּמַחֲלוֹת
רְגָעִים דַּלִּים שֶׁל אֹשֶׁר.
מִלְּפָנַי נִשְׁבָּר הָאוֹר וְהַפָּנִים
מְכֻסִּים אֲרֶשֶׁת מְשֻׁנָּה
מַחֲנוֹת וּמַתָּנוֹת
דַּקּוֹת עֲלוּבוֹת שֶׁל בֹּקֶר.
19 בספטמבר 2020, א' בתשרי תשפ"א
****
הספר מגוון מאוד ועוסק במתח שבין חיים למוות תוך הבטה בשגרת היום־יום. אלא מאי? כל זה נעשה תוך ביקורת עצמית המותירה את הדובר בשירים בסופו של דבר לבדו בחדרו האינטימי כאשר כל רכושו הן המחשבות שלו בלבד הבאות לידי ביטוי במילים. באטומיזם הזה גלום הכוח של השירים הללו, והוא מְלֻוֶּה תמיד באיזו סימטריות דיכוטומית בין בתי השיר.
(מתוך דבריו של רן יגיל - מבקר, סופר ועורך)