עריכה לשונית והגהה

לאחר שהטקסט עבר עריכה ספרותית ונקבע כי הוא ראוי לפרסום, מגיע תורה של העריכה הלשונית.
עורך הלשון אחראי באופן ישיר לצורה שבה הדברים נכתבים ופחות לתוכן, אם כי כמובן חייב להתייחס לתוכן כדי לערוך לשונית, אך עיקר תפקידו לוודא שהצורה שבה הדברים נכתבים הולמת, יפה, ברור
ה וקליטה. 


יש שלוש דַּרְגוֹת עריכה:
  • עריכת ליטוש – עריכה בסיסית הכוללת בדיקת איות ופיסוק, תיקון שגיאות דפוס ושגיאות כתיב ותחביר בסיסי.
  • עריכה יסודית – כשמהּ כן היא: עריכה מקיפה של הטקסט הכוללת עריכת ליטוש, שיפור הניסוח והסגנון בשינויים תחביריים נדרשים.
  • עריכת שכתוב – כתיבה מחדש של הטקסט בלשון קולחת, בהירה וברורה.
לכל סוג עריכה מוקדשים זמן נפרד, יחס שונה ותעריף אחר. וכמובן, העריכה משתנה גם בהתאם לסוגה שהספר נכתב בה ולקהל היעד שהספר מכוון אליו. עריכת סיפור ילדים, למשל, תהיה שונה תכלית השינוי מעריכת ספר מחקרים, והאחרונה תהיה שונה לחלוטין מעריכת רומן למבוגרים. 

לאחר העריכה מגיע שלב ההגהות. הגהה היא בעיקרה האחדת הטקסט מבחינת איות ופיסוק, כלומר בדיקה טכנית שמוודאת שהאיות והפיסוק אחידים בהתאם לכללי האקדמיה ללשון העברית או בהתאם לכללי ההוצאה לאור. 

לדוגמה, אם הוחלט לאיית את המילים אומנם, הינה, צוהריים שלא בהתאם לכללי האקדמיה החדשים, אלא אמנם, הנה, צהריים – על המגיה להקפיד שבכל פעם שמילים אלו מופיעות בטקסט הן יופיעו באותו האיות תמיד.  יאיר למד את כללי האקדמיה ללשון העברית בכל הקשור לכתיב חסר הניקוד ולפיסוק, ויודע להתאים את רמת העריכה לסוג הטקסט ולקהל היעד.

פנה עכשיו – בטלפון או בדוא"ל  – וקבל הצעת מחיר בעבור עריכת הספר.
בפנייתך נא ציין את מספר התווים ואת זמן היעד המבוקש לביצוע העבודה. 
logo בניית אתרים