תעריפים לעריכה לשונית || יאיר בן־חור

לא רבים מדברים על תעריפי העריכה הלשונית, זה נושא שמשום מה השתיקה יפה לו. אמנם באינטרנט מסתובבים תעריפים של איגוד הסופרים ותעריפים נוספים של עריכה לשונית, אבל בעיקרון כל עורך לשון קובע לעצמו מדרג מסוים של תשלום המתאים לו.

איך זה עובד?

יש כמה שיטות מקובלות לחישוב תעריפים בעבור עריכה לשונית. כל עורך לשון בוחר לעצמו את השיטה המתאימה לו, ויש המאמצים כמה שיטות ופועלים לפי אופי העבודה וסוג הלקוח (פרטי/עסקי). שיטות חישוב התעריפים בעבור עריכה לשונית הן כדלקמן:

חישוב לפי גיליונות דפוס (ג"ד) – זו הדרך הנפוצה ביותר לחישוב תעריפים לעריכה לשונית. גיליון דפוס אחד מחזיק 24,000 תווים. תו ייחשב כל מה שנכתב בטקסט: אות, סימן פיסוק, ניקוד ואפילו רווח. יש עורכי לשון המחשבים לפי תווים ללא רווחים, ויש המחשבים לפי תווים עם רווחים. את מספר התווים נוכל לגלות בנקל בקובץ word בלחיצה על "מילים".

חישוב לפי עמודים – שיטה נוספת לחישוב התעריפים נסמכת על מספר העמודים שהטקסט מכיל. עמוד אחד מחזיק כ־250 מילים בגופן david גודל 12 ברווח כפול.

חישוב לפי מילים – הדרך הנפוצה פחות נשענת על המילים שבטקסט. קשה לחשב לפי מילים, לכן דרך זו מקובלת פחות משאר הדרכים לחישוב תעריפים לעריכה לשונית.

כל השיטות פועלות במדרג המתייחס לדרגת העריכה המבוקשת – ליטוש (עריכה קלה), יסודית (עריכת תוכן/עומק) או שכתוב – ומחיר העריכה נקבע בהתאם.


חזור למעלה | מאמרים