054-3140741  |  077-2032303  |  ybhlashon@012.net.il              


 > מאמרים

מאמרים בלשון מאת יאיר בן־חור מסודרים לפי א"ב של שם המאמר.


חיפוש :

על עורך הלשון והעריכה || יאיר בן־חור


העורך

מה בדיוק עושה עורך לשון? מה תפקידו בכוח? עורך הלשון, שרצוי מאוד שיהיה גם לשוני, אמון על תקינות השפה. עליו מוטל להקפיד על מכלול שלם של כללים, של חוקים ושל דרכי הבעה הקשורים לשיפור הכתיבה והסגנון, ובין השאר עליו לבדוק עניינים הנוגעים לאיות, שגיאות כתיב ודפוס, תחביר לקוי, ניסוח לא הולם, סגנון לוקה בחסר ועוד – מלאכה לא פשוטה כלל וכלל.

 

מקצוע עריכת הלשון אינו פשוט, ואין להתייחס אליו בקלות ראש. זהו מקצוע קשה ובעל אחריות כבדה. עורכי הלשון משמשים הלכה למעשה שומרי הסף של הלשון, מתפקידם לדאוג שהנכתב/הנאמר יהיה ברור, נהיר וערוך על פי הכללים. 

עורך הלשון עוסק, כאמור, במגוון נרחב של תחומים, ועם זאת הוא נחבא אל הכלים ובמקרים רבים הציבור הרחב שקורא עיתון/ ספר/מאמר אינו מודע כלל לקיומו. על עורך הלשון לא רק לדעת היטב את הלשון ולהבין אותה על בוריָהּ, אלא גם לרכוש מיומנות בסגנונות כתיבה שונים ובדרכי הבעה שונות כדי לדעת לערוך ולהגיהּ היטב את הסגנון הנדרש. עורך הלשון מתקן שגיאות לפי סגנון הטקסט ומשלבּו, ואם יש צורך אף משכתב את הטקסט.


העריכה

מקובל לחלק את העריכה הלשונית לשלוש דרגות:


  1. עריכת ליטוש – עריכה בסיסית הכוללת בדיקת איות ופיסוק, תיקון שגיאות דפוס ושגיאות כתיב ושיפור משפטים מסורבלים.
  2. עריכה יסודית – כשמהּ כן היא: עריכה מקיפה של הטקסט הכוללת עריכת ליטוש, שיפור הניסוח והסגנון בשינויים תחביריים נדרשים.
  3. עריכת שכתוב – כתיבה מחדש של הטקסט בלשון קולחת, בהירה וברורה.

לכל סוג עריכה מוקדשים זמן נפרד, יחס שונה ותעריף אחר. העריכה משתנה גם בהתאם לסוגה שהספר נכתב בה ולקהל היעד שהספר מכוון אליו. עריכת סיפור ילדים, למשל, תהיה שונה תכלית השינוי מעריכת ספר מחקרים, והאחרונה תהיה שונה לחלוטין מעריכת רומן למבוגרים. 

 

לערוך או לא לערוך

האם כל טקסט כתוב או מוקרא צריך לעבור עריכה? זו שאלה ששואל את עצמו כל מי שעוסק בכתיבה. לפני שנענה על השאלה נגדיר מהו טקסט המיועד לעריכה: טקסט הוא כל דבר כתוב המיועד לפרסום: מכתב רשמי, ספר עיון, ספר סיפורת, ספר שירה, עבודה אקדמית או אחרת וכיו"ב.

ולמה הכוונה פרסום? היכן מפורסם? הכוונה לפרסום בכל אמצעי אפשרי: ספר, כתב עת, עיתון אך גם פרסום במרשתת (יומן רשת, פורום, פייסבוק וכיו"ב). למותר לציין שטקסט המפורסם בספר או בעיתון ידרוש עריכה שונה מטקסט פשוט יותר המפורסם ביומן רשת (שבו מספיקה בדרך כלל הגהה בלבד).

כל טקסט המיועד לפרסום חייב לעבור הגהה אם לא גם עריכה. גם אם לכותב הטקסט כתיבה משובחת, קולחת ובהירה, הטקסט שהוא כותב/קורא חייב לעבור הגהה או עריכה. וזאת מדוע? מפני שכל טקסט שמישהו כותב/קורא אינו חף מטעויות, והטעויות מגֻוונות: החל בשגיאות דפוס, פליטות קולמוס ושגיאות בכתיב חסר הניקוד (ובטקסט מוקרא – טעויות הגייה), עבור לשגיאות כתיב ופיסוק וכלה בניסוח מַלאה ומייגע.

המילה 'הגהה' הוזכרה במאמר כמה וכמה פעמים. מן הראוי להגדיר גם אותה. הגהה היא בעיקרה האחדת הטקסט מבחינת איות ופיסוק, כלומר בדיקה טכנית למדי שמוודאת איות ופיסוק אחידים בהתאם לכללי האקדמיה ללשון העברית ובהתאם לכללי ההוצאה לאור. 

לדוגמה, אם הוחלט לאיית את המילים 'אומנם', 'הינה', 'צוהריים' שלא בהתאם לכללי האקדמיה החדשים, אלא 'אמנם', 'הנה', 'צהריים' – על המגיה להקפיד שבכל פעם שמילים אלו מופיעות בטקסט הן יופיעו באותו האיות תמיד.  

עורך לשון מיומן למד את כללי האקדמיה ללשון העברית בכל הקשור לכתיב חסר הניקוד ולפיסוק, ויודע להתאים את רמת העריכה לסוג הטקסט ולקהל היעד. חשוב לא פחות: עורך הלשון הוא אובייקטיבי וקורא את הטקסט בעיניים שונות מן הכותב. לכן יוכל לאתר שגיאות לשוניות שנעלמו מעיני כותב הטקסט. 

עריכה לשונית טובה נעשית בשקיפות מלאה בין הכותב לעורך (וכמובן, ההוצאה לאור), בשיתוף פעולה מלא ופורה להגשמת המטרה המשותפת לכל הצדדים: פרסום ספר איכותי, בהיר וקריא. אין ספק, טקסט לאחר עריכה לשונית שונה תכלית השינוי מטקסט לא ערוך, במיוחד אם העריכה נעשתה בשיתוף פעולה עם הכותב. עריכה לשונית מפשטת את הטקסט, מבהירה אותו והופכת אותו לקריא.

לכן השאלה אינה אם לבצע עריכה בטקסט, אלא איזה סוג עריכה נדרש (ליטוש, יסודית, שכתוב או שמא הגהה בלבד). בתשובה לשאלה יובאו בחשבון רמת הכתיבה של הטקסט, אמצעי פרסומו של הטקסט (פייסבוק, יומן רשת או ספר) וקהל היעד שהוא מופנה אליו. למשל, טקסט מדעי/אקדמי הרואה אור בהוצאה לאור ייערך באופן שונה מסיפור ילדים הרואה אור בהוצאה לאור, וברור שייערך שונה מרשומה המיועדת לפרסום בפייסבוק או ביומן רשת.

 

עריכת לשון או עריכה לשונית

עורכים את הלשון ולכן עדיף לומר 'עריכת לשון', אבל גם הצירוף 'עריכה לשונית' מקובל מפני שהעריכה היא לשונית, מסוג לשוני. אי אפשר לומר 'עורך לשוני' אלא 'עורך לשון', מפני שהצירוף מתאר את העיסוק, את המקצוע; 'עורך לשוני' יתאר עורך (חדשות/תוכן/וידאו) בעל חוש לשוני, תכונה לשונית, ולא עורך שמקצועו לערוך את הלשון.

השוו 'עורך מוזיקה' ל'עורך מוזיקלי': עורך מוזיקלי הוא עורך (תוכן/ספרות/חדשות...) בעל חוש מוזיקלי; 
'עורך מוזיקה' הוא בעל מקצוע, ותפקידו: לערוך את המוזיקה. עורך מוזיקה מוזיקלי יעשה את עבודתו נאמנה.

כך גם עורך לשון – מתאר את עיסוקו: עורך את הלשון. עורך לשון לשוני יהיה עורך לשון מקצועי.

 

מה בין עורך לשון לעורך ספרות

נהוג להבחין בין שני מקצועות עריכה: עריכה לשונית ועריכה ספרותית. כל סוג עריכה מתייחס לפן אחר של הטקסט ו"תוקף" אותו מנקודת מבט שונה.

עריכה ספרותית

עבודתו של עורך הספרות ("העורך הספרותי") קשורה באופן ישיר לתוכן הטקסט. הוא אחראי לאחידות התכנים ולנכונותם. הוא קובע אם הספר ראוי לפרסום אם לאו, ואם כן – מעביר אותו לידיו של עורך הלשון (לא לפני שעורך עריכה ספרותית), שמבצע בטקסט עריכה לשונית בהתאם לרמת הכתיבה ולקהל היעד.

עריכה לשונית

לאחר שהטקסט עבר עריכה ספרותית ונקבע כי הוא ראוי לפרסום, מגיע תורו של עורך הלשון לעבור על הטקסט לצורך עריכה לשונית. עורך הלשון אחראי באופן ישיר לצורה שבה הדברים נכתבים, ופחות לתוכן, אם כי כמובן חייב להתייחס לתוכן כדי לערוך לשונית, אך עיקר תפקידו לוודא שהצורה שבה הדברים נכתבים הולמת, יפה, ברורה וקליטה. 

 

שנינו ביחד וכל אחד לחוד

בעבר עורכי ספרות היו גם עורכי לשון, ועורכי לשון היו גם עורכי ספרות. היום נהוג, כאמור, להפריד בין שני התפקידים, בעיקר מפני שאלו הן שתי תפיסות שונות של הטקסט. כל עורך מתייחס להיבטים שונים בטקסט: עורך ספרות מתייחס לטקסט כמכלול, לתכניו ולנכונותו, ועורך הלשון מתייחס יותר לצד הלשוני של הטקסט ופחות לצד התוכני (אם כי חייב להתעמק בתוכן כדי לערוך מבחינה לשונית), והוא אמון על הצורה, על השפה שתתאים לרמת הטקסט ולקהל היעד. בכל מקרה, שיתוף פעולה פורה בין עורך הספרות לעורך הלשון, וכמובן – בין שניהם לבין מחבר הטקסט – רק ייטיב עם הטקסט וישפר אותו.


חזור למעלה 
מאמרים 

 

טואול בניית אתרי אינטרנט