לך תזדיין... בסבלנות! || יאיר בן־חור

מעתקים סמנטיים ובידולי משמעות הם תופעות ידועות בלשונות, ומתרחשים גם בעברית.
אתחיל בהגדרה:

מעתק סמנטי הוא שינוי משמעות של מילה או של ביטוי במהלך התקופות או בין משלבים שונים. 
בידול משמעות הוא יצירת משמעות נוספת למילה בהקשר מסוים כדי לבדל אותה ממשמעות זהה בהקשר אחר. למשל, המילה תינוק בלשון חז"ל משמעהּ נער/בחור, וידוע הביטוי "תינוקות של בית רבן", ובימינו שינתה המילה את משמעותה לרך נולד, עולל. כך גם המילים בחור ובתולה –  בחור בלשון חז"ל הוא אדם שטרם נישא, רווק, ובתולה היא אישה שטרם התחתנה. והנה כיום בחור הפך לאדם צעיר, רווק או נשוי, ובתולה עשויה להיות גם אישה נשואה שלא קיימה יחסי מין עם בעלה, ואיני מזכיר כאן גם את מזל בתולה. בידול משמעות נמצא גם בפעלים הֵעיר/עורר, הֵקים/קומם ודומיהם. 
 

בעניין זה אני מבקש לדבר על שלושה פעלים שעברו מעתקים בין התקופות ואלו הם: הזדיין, הורס ומת. יצוין, שהמעתק הסמנטי חל במקרים אלו בסלנג ובמשלב הדיבור.

הפועל הזדיין שורשו זי"ן בבניין התפעל. משמעותו המקורית של השורש זי"ן קשורה לשדה הסמנטי של חימוש, התחמשות ומלחמה. כלי זין הוא כלי תחמושת, למשל. בהמשך קיבל הפועל הזדיין משמעות מטפורית־משהו במשמעות הצטייד, התאזר, וכך קיבלנו את הביטוי "הזדיין בסבלנות" ("הצטייד/התאזר בסבלנות"). בימינו, אין צריך לומר, כל אימת שמוזכר השורש זי"ן מיד מתייחסים אליו בהקשר מיני, רוצה לומר: הזדיין = קיים יחסי מין.

כיצד הגיע השורש זי"ן ממשמעות הקשורה בחימוש למשמעות של קיום יחסי מין, זו שאלה יפה, ונדמה לי שברגע שהשם זין הפך לשמו הסלנגי של איבר המין הזכרי, קצרה מכאן הדרך למשמעות של קיום יחסי מין.

כלומר, חל כאן מעתק סמנטי ממשמעות א למשמעות א מושאלת ומכאן למשמעות ב, כך: הזדיין: התחמש > הצטייד/התאזר > קיים יחסי מין.

כך קרה בפועל מת שהפך מנפטר לאוהב: אני מת עלייך = אני אוהב אותך (סלנג), וידוע הביטוי "מתה עליו אשתו" שמשמעותו המקורית היא אשתו נפטרה, והיום נתפס, בעיקר בקרב בני הנוער, "אשתו אוהבת אותו".

גם השורש הר"ס עבר בידול משמעות, אלא שהבידול בו חל רק בצורת הבינוני שלו דווקא. להווי ידוע שצורת הבינוני עשויה לתפקד כפועל בהקשר מסוים וכשם עצם או שם תואר בהקשר אחר.
צורת הבינוני הורס הפכה בסלנג לשם תואר חיובי במשמעות יפה־תואר, חתיך (על הצורה חתיך שממנו נגזרה חתיכה  ראוי להקדיש מאמר נפרד). כך אנו מוצאים: "הקבלן הורס את הבית" (משמעות מקורית), לעומת: "אני בחור הורס" (משמעות מטפורית בסלנג: יפה־תואר). כך גם הרוס: "הבניין הרוס מן היסוד" לעומת: "הוא הרוס עליה" בסלנג במשמעות "הוא אוהב אותה".

זה מזכיר לי שבעברי ביקשתי להיות מורה לעברית בבית ספר יסודי, ונתבקשתי להכין שיעור לדוגמה שעסק בשם התואר לכיתה ו'. נכנסתי לכיתה וכתבתי על הלוח את הפועל הורס. ביקשתי מהתלמידים לתת לי משפטים עם הפועל, וכולם ללא יוצא מן הכלל נתנו משפטים שבהם הורס מתפקד כשם תואר: "אני ילד הורס", "אני ילדה הורסת".
"שמעתם על 'הבנאי הורס את הבניין?'" תמהתי. עיניים גדולות נפערו כשואלות "על מה אתה מדבר?!"
כדי למלא את סקרנותכם אומר, שבסופו של דבר לא התקבלתי לעבודה באותו בית ספר, והנימוק של המנהלת היה: "אתה פשוט טוב מדי, אתה צריך להיות מורה בתיכון או מרצה באוניברסיטה, בית ספר יסודי קטן עליך ולא לרמה שלך".

מעניין לראות ששמות תואר רבים בסלנג הבאים במשמעות חיובית שייכים למילים משדות סמנטיים שליליים: מת, הורס/הרוס, חולה (חולה עלייך), גנוב (איזה גנוב אתה!), בן־זונה (בנזונה, למשל: ראיתי בנזונה של סרט אתמול) וכיו"ב. לזה ראוי לייחד מאמר נפרד.