שורשים מתהפכים || יאיר בן־חור
24/3/2022
תופעה ידועה בעברית והיא שורשים מסוימים שבהטיה כזאת או אחרת, משמעותם מתהפכת ומנוגדת. בדרך כלל ההיפוך במשמעות מתרחש בשינוי בניין בפועל או בשינוי משקל בשם.
כך למשל נמצא זוגות פעלים בעלי אותו שורש, שבשינוי הבניין בלבד נקבל משמעות הפוכה.
להלן דוגמאות לפעלים כאלה:
- שירש (לעקור משורש) לעומת השריש (להכות שורשים)
- לברוא (ליצור) לעומת לְבָרֵא (להשמיד, להרוס)
- לחטוא לעומת לְחַטֵּא
- חולש לעומת חַלָּשׁ
- לסנן (בכל משמעויותיו) לעומת להסתנן
- להכיר לעומת להתנכר (שורש נכ"ר)
לעיתים התופעה מתרחשת עקב שינוי שפה. וידועה הדוגמה של השם שכיח לעומת הפועל שכח. השם שכיח מקורו ארמי ושם משמעו תדיר, שקורה לעיתים קרובות, לעומת הפועל שכח שהוא פועל עברי במשמעות הפוכה מזו של השם הארמי.
יותר מכך: לעיתים נמצא מילה שיש בה שתי משמעויות מנוגדות. ומדוע? מפני שהעברית מורכבת מתקופות שונות ומרובדי לשון שונים, כך למשל השם מזור משמש בשתי משמעויות הפוכות המשקפות זמנים שונים: בלשון המקרא מזור משמעו חולי ומכאוב ואילו בימינו משמעו בדיוק להפך – תרופה, מרפא.
ואם כבר הזכרנו את הארמית, נציין שיש גם מילים ארמיות שנקלטו בעברית ויש להן שורשים מקבילים בעברית במשמעות אחרת לחלוטין, לא הפוכה ולא מנוגדת.
למשל:
- להגיד (ארמית) לעומת להנגיד (עברית) – שורש נג"ד: והגדת לבנך לעומת והנגדת לבנך.
- הביט (ארמית) לעומת הנביט (עברית) – שורש נב"ט: הוא הביט בי מנביט את האדמה.
חזור למעלה | מאמרים
