מאמרים
מאמרים בלשון מאת יאיר בן־חור


העורך קווים לדמותו || יאיר בן־חור

תחום עריכת הספרים והטקסטים נחלק לשני סוגים עיקריים: עריכה ספרותית ועריכה לשונית. כל סוג נחלק לתתי־סוגים או אם תרצו לענפים.


עריכה ספרותית עוסקת בתוכן הספר ומלווה את הסופר בעלילת ספרו, בגיבוש הדמויות וכיו"ב. עורך הספרות עשוי להציע הצעות ספרותיות שונות לסופר, כמו לעַבּות דמות מסוימת, לצמצם פרק שנראה עמוס ומַלאה מדי, לשנות פרקים, להוסיף, למחוק וכיו"ב.

עריכה לשונית לעומת זאת עוסקת יותר בצורה ופחות בתוכן, אם כי ברור שעורך הלשון חייב גם להתייחס לתוכן ולהבינו, אבל מהות העריכה מתייחסת לצורה שבה הדברים נכתבים ופחות לתוכנם. עורך הלשון מציע הצעות לשיפור השפה, הניסוח, הסגנון – בהתאם לסוגה שבה נכתב הספר, קהל היעד וגורמים נוספים המובאים בחשבון כמו אופי הדמויות, סלנג, עברית רשמית וכיו"ב. למשל דמות של נער בן שלוש־עשרה תדבר באופן שונה מדמות של גבר בן 45 – והדבר יתבטא בעריכה הלשונית של דבריהם.

העריכה הלשונית נחלקת לענפים שונים לפי סוגות: עריכת סיפורת (פרוזה), עריכת ספרי ילדים, עריכה מדעית־אקדמית (עבודות תזה ודוקטורט) ועריכת סיפורי חיים (ביוגרפיות). אין עריכת סיפורת דומה לעריכת סיפורי חיים – כל סוגה דורשת התייחסות שונה, יחס ומבט אחרים וכמובן תעריף שונה. ובמילים אחרות, אתה לא יכול לערוך סיפור ילדים כמו שאתה עורך סיפור חיים – שתי סוגות שונות ולכן אופי העריכה משתנה בהתאם.  
 
העריכה הספרותית נחלקת גם היא לאותם ענפים ולפי אותן סוגות שעריכה לשונית נחלקת, וכוללת ענף נוסף העומד בפני עצמו והוא עריכת שירה. עריכת שירה מסייעת למשורר להוציא מתחת ידיו ספר שירה ראוי ואיכותי. עורך השירה מקבל לידיו מקבץ שירים ובשיתוף המשורר מגבש אותם לכדי ספר, הווי אומר: ראשית, מחליטים אילו שירים ייכללו בספר ואילו יוצאו ממנו. בהמשך עורך השירה מציע הצעות עריכה לשירים פרטניים שלדעתו דורשים הידוק, ליטוש ושיפור. במסגרת זו עורך השירה אף מציע שמות לשירים חסרי שם או לשירים ששמותיהם לא מתאימים לדעתו. לאחר מכן עוברים לשלב סידור הספר והשירים וקובעים יחד את מבנה הספר. למשל, שמות שערים ואם בכלל דרושים שערים.

לסיום חשוב להבהיר שהן עורך הספרות הן עורך הלשון אינם פועלים בחלל ריק ועל דעת עצמם, אלא הם משמשים על תקן של יועצים בלבד הבאים לסייע לסופר או למשורר להוציא לאור ספר איכותי ומעניין. ובמילים אחרות, העורך יכול לייעץ לפי מיטב ניסיונו ושיקול דעתו המקצועי והוא אף רשאי לנסות לשכנע בצדקת עריכתו, אבל הפוסק האחרון הוא הסופר או המשורר. המילה האחרונה היא של הסופר או המשורר.

זאת ועוד, העבודה של עורך הספרות ועורך הלשון נעשית בשיתוף פעולה מלא של הסופר או המשורר – ולכן חשוב מאוד ומתבקש שהעורך יתחבר לחומר שהוא עורך ושהסופר והעורך יהיו "באותו ראש" ומחוברים רעיונית, שאם לא כן העבודה יחד תהיה קשה עד בלתי אפשרית. 

חזור למעלה מאמרים  
       
העורך קווים לדמותו || יאיר בן־חור

תגובות:

logo בניית אתרים